החלטה בתיק בש"א 4936/07

1.         לפני בקשת רשות להגן מפני תביעה שהוגשה על ידי המשיב (להלן:" הבנק") כנגד המבקש ויתר הנתבעים לתשלום הסך 5,007,376 ש"ח. חבות המבקש הינה מכח ערבותו לנתבעת 1 (להלן:" החברה"). המבקש היה בעל 30% ממניות החברה, כאשר הנתבעים 3 ו- 4 (להלן:" רודיק") החזיקו ביתרת המניות. הנתבעת 2 (להלן: "החברה הנוספת"), הינה חברה הקשורה עם החברה.

2.         הבנק העמיד אשראים והלוואות לחברה, אך זו לא עמדה בהתחייביותיה ולא שילמה החברה את יתרת חובה, גם לאחר הלוואה שהועמדה לה בסך של 1,000,000 דולר, בהתאם ל"הסדר לפרעון חובות החברה" מיום 10.2.05 שתוקן ביום 21.2.05, (להלן:" הסדר פרעון החוב").

3.                   בנסיבות אלה, הגיש הבנק את התביעה בהליך של סדר דין מקוצר נגד החברה ונגד הנתבעים האחרים. החיוב כנגד הנתבעים רודיק מושתת על ערבויות שחתמו כלפיו בעבור החברה במיום 16.4.00 וביום 7.5.00, החיוב נגד המבקש מבוסס על ערבות המבקש מיום 2.11.00 (להלן:" הערבות"), והחיוב כנגד החברה הנוספת, אף הוא מושתת על ערבויות שנתנה עבור החברה.

4.         המבקש הודיע לבנק ביום 7.6.04, עוד טרם הגשת התביעה,  על ביטול ערבותו. בהתאם לתנאי הערבות, פקיעתה לאור ההודעה האמורה היא ביום 12.7.04, כאשר במועד זה עמדה יתרת החוב של החברה לבנק על סך של 6,220,486.7 ש"ח.

5.         החברה, החברה הנוספת וה"ה רודיק לא התגוננו ולפיכך ניתן נגדם פסק דין בהעדר רשות להתגונן. הבנק נקט בהליכי הוצאה לפועל לגביית פסק הדין, כאשר הליכים אלה מצויים בעיצומם.

6.                   לימים, נקלעה החברה לקשיים. ה"ה רודיק ניהלו עמה מו"מ להסדר. במסגרת זאת הגיע הבנק להסכמה עם ה"ה רודיק ביום 19.8.04 לפיו יוסר השעבוד שיש לטובתו על ביתם של ה"ה רודיק בישוב צוקי ים (להלן:" הבית"), תמורת קבלת סך של 400,000 דולר מאחיו של הנתבע רודיק, והסכום שיתקבל יקטין את חוב החברה לבנק.  בהמשך, ביום 10.2.05,  הושגה הסכמה עם הבנק, וזאת ב"הסדר פרעון החוב". בהתאם להסדר פרעון החוב, אישרו ה"ה רודיק והחברה כי החוב של החברה לבנק עומד על סך של כ- 1 מיליון דולר, כאשר בטוחות לו ישמשו הערבויות האישיות של בעלי המניות, דהיינו של המבקש ושל ה"ה רודיק. הבנק יעמיד הלוואה בסך של מיליון דולר, אשר תפרע בתשלומים למשך 128 חודשים. המבקש לא היה צד להסדר בדבר פרעון המשכנתא ואף לא היה צד להסדר פרעון החוב. קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לידיעתו ומעורבותו של המבקש בהקשר זה, אך אין חולק כי המבקש אינו צד להסדרים אלה.

7.                   הואיל והחברה כמו גם ה"ה רודיק לא עמדו בתנאי הסדר פרעון החוב, הגיש הבנק את התביעה, כנגד החברה וערביה ובכללם המבקש.

8.                   החברה, החברה הנוספת וה"ה רודיק לא התגוננו ולפיכך ניתן נגדם פסק דין בהעדר רשות להתגונן. הבנק נקט בהליכי הוצאה לפועל לגביית פסק הדין, כאשר הליכים אלה מצויים בעיצומם. המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן, היא הבקשה נשוא החלטתי.

9.         עיקר עמדת המבקש

            המבקש הצטרף לחברה בשנת 1999 ועזב אותה בשנת 2002 ועסק בניהול מכירות ובצד הטכני. לאחר העזיבה, הודיע על ביטול הערבות. בהמשך הוא עזב את הארץ, מתגורר בארצות הברית, ונודע לו על התביעה באקראי.

המבקש מעלה מספר טענות בעטין סבור הוא שיש מקום ליתן לו רשות להגן:

טענה עיקרית בפי המבקש הינה שהבנק באמצעות מנהל הסניף, הציג לו מצג לפיו בידי הבנק בטוחות לחובות החברה, שניתנו על ידי ה"ה רודיק, בשווי של כ- 1.5 מיליון דולר. בין הבטוחות הוא שיעבוד על הבית, על ביטוחי המנהלים של הה רודיק בשווי של מאות אלפי דולרים וכן שיעבוד על כלי רכב בבעלותם (להלן: " הבטוחות"). בהסתמך על קיומם של בטחונות אלה נאות המבקש לערוב להתחיבויות החברה, תוך שסרב להעמיד בטחונות נוספים. המבקש סבור כי הבנק גרע את הבטוחות בסכום נמוך במידה ניכרת מערכן הראלי, ללא הסכמת המבקש ו/או יידועו, תוך שהסב למבקש נזק ניכר שיש בו להפקיע את הערבות.

המבקש טוען כי על מאחר ואינו צד להסדר פרעון החוב, בו הוסכם בין היתר כי הוא כמו יתר בעלי המניות, אחראים לחוב החברה לבנק, בסכום שננקב בהסדר האמור, אזי אין במסמך זה כדי לחייבו.

טענות נוספות בפי המבקש הן כי הבנק הסתיר ממנו מידע, הוא בגדר ערב יחיד בערבות שאינה מוגבלת בסכום המזכה אותו בפטור מערבותו ועוד.

10.        תמצית עמדת הבנק

            הבנק בתגובתו סבור שאין מקום ליתן רשות להתגונן. לעמדת הבנק שווי הבית, בהתאם לחוות דעת שמאית מיום 21.10.01 הינו 625,000 דולר ובהפחתה למימוש מהיר ערכו כ- 500,000 דולר בלבד. לפיכך הסכמת הבנק, להסיר את המשכנתא כנגד קבלת הסך של 400,000 דולר, לא פגעה במבקש. הבנק אף דוחה את טענות המבקש כי הוצג לו מצג באשר לשווי הבטוחות, במיוחד שבידי הבנק חוות דעת כי שווי הבית אינו זה הנטען על ידי המבקש, כי אין כל מסמך מטעם המבקש המבסס את טענתו גם באשר לשווי הבית בעת ההסכם לפדיון המשכנתא. עוד טוען הבנק כי מומשו פוליסות הביטוח של ה"ה רודיק וכלי הרכב ותמורת המימוש הקטינה את יתרת החוב בבנק. הבנק אף מכחיש את היותו של המבקש ערב יחיד.

            הבנק אף טוען כי לא נדרש להסכמת המבקש להסדר פרעון החוב כמו גם להסכמתו להסרת המשכנתא, לא כל שכן בנסיבות המקרה. מוסיף וטוען הבנק כי העובדה שהמבקש אינו צד להסדר פרעון החוב, אינה מעלה ומורידה במיוחד שערבותו לחובות החברה לא פקעה עם הודעתו על ביטול הערבות, וכי בעת ביטול הערבות נותרה החייבת סכום ניכר לבנק, שהערבות נועדה להבטיח את פירעונו. לגרסת הבנק, החוב הופחת במידה ניכרת  בעקבות ההסדר בדבר המשכנתא והזרמת כספי מימוש פוליסות הביטוח ומימוש כלי הרכב, דבר שיש בו כדי לתמוך במהלך שבצע הבנק בהקשר זה.

            הבנק מצביע על כך שהמבקש היה מודע למו"מ עם המבקשים אך מטעמיו בחר שלא להצטרף כצד לו, על כך שגם לשיטת המבקש נותר חוב שעליו לשלם ועוד.

11.        לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדותו של המבקש שנחקר על תצהירו כמו גם סיכומי טענות הצדדים, ויישמתי את ההלכה הפסוקה החלה על תקנות 204-205 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: " התקנות"), שוכנעתי כי לצורך השלב שלפני, מגלה הבקשה הגנה ולפיכך דין הבקשה לרשות להתגונן להתקבל. עוד שוכנעתי שאין מקום לחייב את המבקש בהפקדת ערבות כתנאי למתן הרשות.